1. ב-50 השנה האחרונות, לפני שהיה לנו את הליג פס וערוץ הרד זון, מדורת השבט היתה סביב משחק המאנדיי נייט. סטטיסטיקות נכתבו במיוחד למשחק, שחקנים הבטיחו את מקומם בהיכל התהילה לפי היכולת שלהם בבמה המרכזית ויריבויות הפכו מאירוע מקומי לאירוע ארצי.

הכרסום התחיל בשנות ה-2000 עם החתימה על חוזים חדשים מול זכויות השידור שחייבו פריסה רחבה יותר של השידורים. העלייה בחשיבות של משחקי "הסאנדיי נייט" ובהמשך הכניסה של משחקי יום חמישי. היום משחק "ארצי" הוא כבר לא מה שהיה פעם, ורשתות השידור (במקרה של יום שני, ESPN) בחרו בקבוצות שיכולות להביא הכי הרבה ריייטינג על חשבון איכות המשחקים (ע"ע מספר הפעמים שדאלאס מופיעים בכל שנה). עד השבוע.

כשבאפלו וניו אינגלנד נפגשו ביום שני היו קיבלנו את כל הגורמים שהפכו את המשחק למוסד כל כך חשוב בתרבות האמריקאית. יריבות מרות עם קווי עלילה מתנגשים, קבוצות איכותיות וגם "מזג אוויר של פוטבול". זאת היתה תצוגת מופת טקטית (בעיקר מצד אחד), שאולי לא מתאימה לצופה הרגיל מהמאה ה-21 (הם תמיד יכולים להעביר לערוץ של האחים מאנינג), אבל זאת היתה תצוגה מפעימה של פוטבול שכותבים עליו אח"כ ספרים. בגלל משחקים כאלה אנחנו אוהבים פוטבול.

2.  תחשבו רגע על הבילס המסכנים. אחרי 20 שנה של התעללות מצד ביל ביליצ'ק וטום בריידי הם סוף סוף הרגישו כאילו הם לוקחים את ההובלה ביריבות הזאת, רק כדי להתמודד איתם שוב על ראשות הבית. בשני הם פגשו את בילצ'יק והפסידו, השבוע הם פוגשים את בריידי למשחק שיכול להשפיע על הכניסה שלהם לפלייאוף. לא קל.

3. הייתם מצפים שהניצחון האחרון של דטרויט, שנה קלנדרית אחרי הניצחון האחרון שלהם, יגרום לצהלות שמחה בקרב האוהדים, אבל בעיקר שמענו אנחת רווחה, על כך שהם לא יסיימו עונה נוספת ללא ניצחונות. לא פשוט להיות האוהד של הקבוצה הכי גרועה בליגה כבר חמישה עשורים, אבל בניגוד לשנים האחרונות עם מאט פטרישיה, סוף סוף אפשר להגיד שיש להם מאמן שיכול לקחת את הקבוצה קדימה:

4. בצד המפסיד כנראה שאנחנו מתחילים לראות את הסוף של מייק זימר. המאמן האהוב תמיד מביא את הקבוצה שלו לבאר וההרגשה אצל האוהדים ש"הנה, כבר מגיעה הפריצה", אבל זה אף פעם לא קורה. כנראה שזה הזמן לעשות שינוי.

5. בהרבה משחקים השבוע היתה הרגשה של סוף עונה. כן, העובדה שהגדלת הפלייאוף שומרת הרבה קבוצות "במרדף", אבל החוקים הנוספים – בעיקר הוספת משחק 17 והאפשרות לראיין מועמדים למשרת המאמן לפני סוף העונה – גורמים לשחקנים בהם אין הרבה על מה לשחק להתפלל לסיום העונה או סתם לפציעה "לא מזיקה". לא בטוח שלזה התכוונו הבעלים, אבל גם סביר להניח שלא נראה שינוי באופק עד שזה יתחיל להשפיע על הרייטינג של רשתות השידור.

6. אחרי שאמרנו את זה, טוב לגלות שיש שחקנים שעדיין מתרגשים מהמשחק הזה:

7. קרוליינה פיטרה השבוע את מתאם ההתקפה שלה ג'ו בריידי. המאמן שהיה הדמות המרכזית באליפות של LSU לפני שנתיים והיה מועמד בכיר לקבל משרות אימון ראשיות ב-NFL יאלץ לחפש תפקיד חדש. עוד אירוע שמחזק את המושג: Any Given Sunday

8. מכללות: בשבוע שעבר נקבעו העולות לפלייאוף, אחרי שאלבמה הפתיעה את ג'ורג'יה בגמר ה-SEC, תפסה את המקום הראשון ותפגוש את סינסנטי (הקבוצה הראשונה בהיסטוריה שמגיעה מחוץ לחמשת הקונפרנסים המובילים) בחצי הגמר. חשוב לציין, מדובר בשנה לא טובה בסטנדרטים שהרגיל אותנו ניק סייבן, וגם הוא כבר אמר שמדובר באחת הקבוצות הכי חלשות שאימן בשנים האחרונות. אבל המערכת שבנה בטסקלוסה כנראה חזקה יותר מכל שחקן כזה או אחר שמגיע לשם.

9. כמו שכתבתי למעלה, כנראה שמדובר בסגל החלש ביותר של הקרימזון טייד בעשור האחרון, אבל הניצחון ביום שבת כנראה הבטיח את תואר ההייזמן לקווטרבק שלה ברייס יאנג (421 יארד, 4 ט"ד וק"ב רייטינג של 98!). אם זה אכן יקרה, שחקן השנה השניה יהיה הקווטרבק הראשון מאלבמה שזוכה בתואר. נתון מטורף.

10. נסיים באותה נושא שנפתח בשבוע שעבר – קרוסלת המאמנים בקולג'ים. מריו קריסטובל עזב את אורגון (והכיסים העמוקים של נייקי) כדי לחזור "הביתה" למיאמי. עד כאן הכל רגיל. הבעיה היא הסכומים שהוציאו בפלורידה כדי להביא אותו.

עד קריסטובל אף מאמן לא קיבל חוזה גבוה מארבע מיליון דולר, אך עלות הפיטורין של המאמן היוצא (מני דיאז), השכר החדש (כ-9 מיליון לעונה) וההתחייבות למשכורות נוספים לעוזרים למגייסים ("הגבוהים בליגת ה-ACC") הרימו הרבה גבות בקרב האוהדים והעלו שוב את מחיר הבריאות הפרטית בארה"ב:

*

משחק יום חמישי (שישי, 03:20): פיטסבורג סטילרס (1:5:6) אצל מינסוטה וייקינגס (7:5)

השבוע קיבלנו משחק איכותי ביום חמישי, כאשר שתי הקבוצות עדיין מחפשות את הזהות שלהן ובעיקר את הכרטיס לפלייאוף. הכיסא של מייק זימר מתחיל להתחמם, אבל גם בעונה שנראית כאילו היא הולכת לשום מקום, הקבוצה מצליחה להיות במרדף לאורך כל הדרך, כשכל המשחקים שלה מלבד אחד הסתיימו בהפרש של פחות משבע נקודות. הרסיבר ג'סטין ג'פרסון ממשיך את עונת הרוקי המצוינת שלו וכרגע הוא מדורג שני בליגה עם 1,209 יארדים באוויר, אך תהיה לו עבודה לא פשוטה מול הקורנרים המצוינים של פיטסבורג.

בצד השני עדיין מנסים לעכל את הבשורה שזאת תהיה השנה האחרונה של ביג בן, והחברים לקבוצה רוצים לשלוח אותו לפרישה עם מתנת פרידה בדמות משחק פלייאוף. הסטילרס כרגע רק במקום השמיני ב-AFC, אבל במרחק של חצי משחק אחד בלבד מהמקום החמישי. בשבוע שעבר הם נזקקו לתצוגת הגנה נהדרת – בראשותו של טי ג'יי וואט – כדי להשיג ניצחון מול בולטימור, וכנראה שגם הפעם זאת תהיה הדרך שלהם להשיג את המטרה.

תחזית: ההפסד שובר הלב לדטרויט יכול להרוס עונה שלמה, אך העובדה שמדובר בשבוע קצר תשחק לטובת המארחים שנאלצו לשכוח אותו מהר. פיטסבורג היא דווקא קבוצה שהווייקינגס ידעו לנצח בשנים האחרונות, ונראה שגם הפעם זה יהיה אותו הדבר.